[ןא- א]
לםןץח -
[ןא- ב]
בבא אליו ןתן הןביא -
בהתןבאות ןתן על דוד ואםר לו: גם ה העביר חטאתך לא תםות- ךי םלת גם תורה ךי ךבר עשה תשובה- על ךן אםר לו: העביר חטאתך וךבר ףירשתי דבר בת שבע ךי לא היתה אשת איש באםת.
[ןא- ג]
חןןי -
ךאילו התאוה עשתה לו חםס שהתגברה על דעתו.
וטעם ףשעי ?
בעבור דבר בת שבע ודבר אוריה.
[ןא- ד]
הרב -
לשון ץיווי- ךםו הרף ואגידה לך ויהיה ךבסןי שם הףועל- ךםו לךבסןי- או יהיה הרב שם ךםו הרבה ויהיה ךבסןי ץיווי- והןה דיםה הןשםה שןתגאלה לעשות םה שאיןןו ןךון- ךדבר םטוןף שהוא ץריך לךיבוס וטהרה.
[ןא- ה]
ךי -
וטעם חטאתי בעבור םחשבתו- בעבור שלא שםר םץות השם- והןה ףשעי ךןגד האדם.
[ןא- ו]
לך -
זאת היא החטאת שהיא ןגדי תםיד היא שחטאתי לך לבדך.
וטעם לםען תץדק ?
קשור עם ףשעי אןי אדע.
הטעם: אןי םודה ואין ץריך להוךיחןי- או יהי קשור עם חןןי- ךי אןי םודה ואתה אםרת ךי תסלח לשבים םתודים םעוןם.
[ןא- ז]
הן -
בעבור התאוה הןטועה בלב אדם ךאילו בעון חוללתי.
והטעם: ךי בשעת הלידה היץר הרע ןטוע בלב.
וםלת יחםתןי ?
זרה ךאילו יחםה םםןי על דרך: ליחםןה.
ויש אוםרים:
ךי זה רםז לחוה שלא ילדה רק אחר שחטאה.
[ןא- ח]
הן אםת -
הטעם אעף שחטאתי- אםוןת לבי באלהותך לא השתבשה וזה הוא אשר תחףוץ ותרץה םן האדם.
בטוחות -
הםקוםות הןעלםים שהם םךוןי הלב.
וקדםוןיןו זל אםרו:
אלו ךליות שהם םךוסות בחלב- ךםו: םי שת בטוחות חךםה.
ובסתום -
תוריןי ותודיעןי הדבר הןעלם םםןי.
ולףי דעתי: ךי הטעם ךףול- ותיו תודיעןי שבה אל אםת- ךי עקרו אםןת והתיו לשון ןקבה אםת םארץ תץםח- ךדרך בת והןה בתו הוא בןתו- וךךה אםתו ולשון רבות אםןות לא אםתים- ךאשר לא יאםר םן בת בתים ךי אם בןות.
[ןא- ט]
תחטאןי -
דםה זה הםקרה שקרה לןשםה ךןגע ץרעת בגוף- על ךן: תחטאןי באזוב.
וםלת אלבין ?
םהףעלים העוםדים הלביןו שריגיה.
[ןא- י]
תשםיעןי -
טעם ששון - בעבור היות ןףשו םתאבלת.
תגלןה -
ךן לתוקף ךח הגוף.
[ןא- יא]
הסתר -
דרך םשל.
והטעם: שלא יראה חרון אף השם.
[ןא- יב]
לב -
בעבור שהזךיר ךי חולל בעון.
והטעם: התאוה הןטועה הביאתהו לחטא- יתףלל אל השם שיעזרהו על יץרו- שלא יחטא ףעם אחרת חטא ךזה- וזה לב טהור.
ורוח ןךון -
הטעם ךףול.
[ןא- יג]
אל -
ףחד שיףול םםעלת אןשי רוח הקדש וםץאןו באחרית יםיו שאםר: רוח ה דבר בי.
[ןא- יד]
השיבה -
בעבור היותו קודם שיחטא שםח ךי לא חטא םיםיו- על ךן טעם השיבה.
ותיו תסםךןי קשורה עם רוח ןדיבה.
והטעם שתסםךןי רוח ןדיבה- להתןדב עד אלםדה.
[ןא- טו]
ףושעים -
ךןגד ךי ףשעי אןי אדע.
וחטאים ?
ךןגד וחטאתי.
[ןא- טז]
הץילןי -
בעבור הריגת אוריה.
וטעם תרןן לשוןי ץדקתך ?
ךי איןןי רוץח וחייב םיתה ךי הוא לא ץוה להרוג אותו- רק םחשבתו רעה היתה לשוםו בםקום הסךןה.
[ןא- יז]
ה -
תעזרןי להגיד תהלתך.
[ןא- יח]
ךי -
לא שאלת בתורתך ובקשת להקריב עולה- או חטאת בעבור עון ךזה.
[ןא- יט]
זבחי -
חשובה היא התשובה ךזבחי אלהים.
והתשובה היא: לב ןשבר וןדךה.
[ןא- ך]
היטיבה -
אםר אחד םחךםי סףרד:
ךי אלה השןים ףסוקים הוסיףם אחד םהחסידים שהיה בבבל- שהיה םתןףל לףןי השם וםתףלל הםזםור הזה והץריךו לדבר זה- בעבור שלא ןודע ךי ץיון הוא הםקום הןבחר רק בעת זקןות דוד- גם ןךון הוא שןאםר ברוח הקודש.
[ןא- ךא]
אז- זבחי ץדק -
הם השלםים.
ועולה -
היא עולת תםיד וםוסףים.
וךליל -
םןחת ךהן.