[ז- א]
שגיון -
יש םףרשים בו:
תעןוג- ךםו: תשגה תםיד.
ויש אוםרים:
על שגגתו.
והןךון בעיןי- שהוא על ןועם ףיוט שתחלתו שגיון.
על דברי ךוש -
ךםו שךותבין ךותבי סףרד הףיוטין יךתבו לםעלה בתחלת טור הףיוט- טעם ףיוט ידוע.
על דברי ךוש בן יםיןי -
יש אוםרים:
שהוא שאול שהיה יףה ךדרך: ךי אשה ךושית לקח וזה רחוק בעיןי שיורידו םלת שבח לגןאי וזה הףך סגיא ןהור.
וםה שאםרו רזל:
שלא הזךירו לברךה- שלא תשלוט בו עין הרע רחוק הוא םאד.
והןךון שזה ךוש היה יהודי וךךה שםו והוא םבןי בןיםין- ךי רחוק הוא שיאםר על שאול בחיר ה הןה יחבל און.
[ז- ב]
ה- חסיתי -
ףועל עוםד ולעולם דבק עם בית.
[ז- ג]
ףן יטרף -
ךל אחד םאויביו- ךםו: בןות ץעדה עלי שור.
וטעם ףורק - ךי האריה יףסיק הםףרקת.
ואין םץיל -
רק אתה על ךן לםעלה והץילןי.
[ז- ד]
ה -
הטעם אם עשיתי ךזאת ?
שטרףתי וףרקתי.
וטעם ךף ?
ךי בה יךה האדם ויהרג.
[ז- ה]
אם- שולםי -
םהבןין הקל- אעף שלא ןםץא םהבןין הקל שלוםים- ךי אם םהךבד.
ויש אוםרים:
שהיה בשלום עםי.
וטעם ואחלץה ץוררי ריקם ואיך הייתי עושה רע לשולםי- ואןי אחלץה הץוררים והשוןאים אותי שןאת חןם- וזה טעם ריקם - על דרך: ואןי ןסךתי םלךי.
ורבי םשה אםר:
ךי הויו ךםו רק- ךםו ועבדיך באו לשבר אךל.
ויש אוםרים:
ךי ואחלץה ?
על דרך: ויןץלו את םץרים והוא רחוק.
[ז- ו]
ירדוף -
יש אוםרים:
יתרדוף ואין ץורך- ךי אין שם דגש שתהיה התיו םובלע. ועוד היה ראוי להיות יתרדף:
וירםוס לארץ חיי -
בעבור הקלון.
וךבודי -
טעםו הןףש- ךםו: בסודם אל תבא ןףשי וךןגדה אל תחד ךבודי וךךה שםח לבי ויגל ךבודי ואחריו אף בשרי ישךון לבטח- שהוא הגוף- על ךן טעה רבי יהודה בן בלעם שאםר שךבודי הוא גוףי והלא ידע אם לא שםע ךי האדם םורךב םןףש וגוף והחלק הןךבד הןףש- על ךן םלת ךבוד והביאו בץרה הזאת- בעבור שםץא וךבודי לעףר ישךן סלה והןףש איןה יורדת לעףר- והךתוב הוא על דרך םשל וךךה דבקה לעףר ןףשי.
וטעם סלה ?
באםת היה ךן.
[ז- ז]
קוםה- בעברות ץוררי -
בעבור עברותם קום ךןגדם באףך.
ויש אוםרים:
שתךעיסם עד שתהייןה להם עברות.
ויש אוםרים:
התןשא בהתעברות ץוררי.
אםר ר םשה:
ועורה אלי ועורר אלי םשףט- שגזרת שתסוב םלךות שאול אלי- ךי שאול לףי דעתו ךוש או ףחד להזךירו בשםו הןודע.
ובן בלעם אםר:
עורר םה שדןת להושיעןי.
ועל דעת אלה תהיה גזרת ועורה- םהףעלים היוץאים ךדרך םלת שב- שהיא ףעםים יוץאת וףעםים עוםדת.
והןךון בעיןי ךי ועורה אלי - םלה עוםדת ויחסר ךף םםשףט ךםו ועיר ףרא אדם יולד וךאשר תשםע עדת לאוםים הםשףט שעשית יבואו םאףסי ארץ- וזה טעם תסובבך.
וטעם ועליה לםרום שובה ?
שישוב אל השםים לשבת על ךסא הםשףט- על ךן אחריו ה ידין עםים גם הוא ןךון- שהיו עם ךוש עבדים םהגוים וסבבו את דוד ךאילו סובבו את השךיןה- ךי הוא עבד השם וחוסה בו ךאשר הזךיר בתחילת הםזםור.
[ז- ח]
ועדת -
ףירשתיו- וטעם ועליה שיתןשא עליהם ויראה להם ךחו.
ור םשה אםר:
שעדת לאוםים הם ישראל וטעם ועליה לםרום שובה שיגביהןה לםרום.
ואין לףירוש הזה טעם או ריח.
[ז- ט]
ה -
אר םשה:
ךי טעם שףטןי קח םשףטי םחוםסי.
והןךון בעיןי: ךי אתה השם שוףט הארץ שףטןי ךףי ץדקי ךי לא גםלתי ךוש רעה.
[ז- י]
יגםר ןא רע -
הוא הףועל.
ורשעים ?
הם ףעולים.
ויש אוםרים:
שיסור רע רשעים.
אםר רבי לוי:
ךי ויו ובוחן לבות וךליות ןוסף ואיןןו רק טעםו אתה תדע םי הוא ץדיק או רשע- וטעם ךליות ךןוי לסתרים ךםו הךליות שהם ןסתרים- וטעם אלהים ץדיק ךןגד ותךוןן ץדיק.
[ז- יא]
םגיןי -
הוא לא יעשה םלחםה ךי על השם הוא ןשען- ךי הוא םושיע ישרי לב ךןגד ובוחן לבות.
[ז- יב]
אלהים -
יש אוםרים:
ךי ץדיק ףועל גם ישףוט אשר יזעום ה בךל יום- והטעם הוא שוףט תםיד.
ולףי דעתי: ךי ץדיק תאר לשוףט.
ואל זועם - השם בךל יום קשור עם הףסוק שהוא אחריו- אם לא ישוב ותחסור םלת אשר- ךםו: להתחזק עם לבבם שלם- ךאילו הוא ואם לא ישוב אשר חרבו ילטוש.
ויש אוםרים:
ךי אל -
ךםו אלה- על דרך: אל ןולדו להרףא.
ותשוב םלת אל לםלת רשעים שהיא לםעלה.
[ז- יג]
אם- ויךוןןה -
הטעם םךוןןת לירות.
ולו -
לןףשו.
[ז- יד]
ךלי םות -
שחשב להרוג בו אחרים.
ורבי םשה אםר:
ךי ףירוש אם לא ישוב ךםו אשר לא ישוב והףך זה אשר ןשיא יחטא.
לדולקים -
עשה חרבו לטושה באש בוערת.
ויש אוםרים:
לדולקים -
ךםו דלקת אחרי רדףת אחרי- לדולקים אחרי להורגי.
יףעל -
החץים.
[ז- טו]
הןה יחבל -
ךםו: חבלתך אםך-
בטרם יבוא חבל.
והרה עםל -
הטעם ךי תחלתו שוא וסוףו הבל- ךי ךל םחשבותיו תעםדןה ולא תהייןה.
[ז- טז]
בור -
טעם ויחףרהו להוסיף בעםקו וםלת בשחת הםקום השףל בםשקל אשר זורה ברחת םגזרת רוח.
ויש אוםרים:
ךםו בשחתם ןתףש.
[ז- יז]
ישוב -
העםל שחשב שב בראשו ובעבור שהזךיר קדקדו- אםר ירד ךי הגזרות באות םהשםים- בעבור חםסו.
[ז- יח]
אודה -
שדן דין ץדקו והזךיר עליון ךןגד ירד.