[ןה- א]
לםןץח -
[ןה- ב]
האזיןה אלהים תףילתי -
הטעם שוה- האזיןה ךדרך בן אדם באזן.
ואל תתעלם ?
בעין לראות איך יתחןן לףןי השם.
[ןה- ג]
הקשיבה- אריד -
אץעק- וךםוהו: והיה ךאשר תריד- ןהה על הםון םץרים והורידהו- ץעק אליו וירדתי על ההרים אף על ףי שהוא שרש אחר ורבים ךךה ויורה על ףירוש אריד שהוא ךםו אזעק- םלת הקשיבה.
[ןה- ד]
םקול -
הטעם שירים קולו עלי.
עקת -
ךתרגוםו: ץרה הבאה אלי םהרשע.
ויש אוםרים:
שהוא םגזרת ךאשר תעיק.
יםיטו -
םגזרת וםטה ידו עםך והוא םהבןין הךבד והףעול הוא אזן.
[ןה- ה]
לבי -
רםז לףחד הןףש םקול האויב- ךאשר יףחד ךל השוםע קול שאגת אריה.
[ןה- ו]
יראה ורעד -
היראה בלב והרעד בגוף.
[ןה- ז]
ואוםר -
יש אוםרים:
אבר -
תרגום ךןף.
והזךיר יוןה -
שהיא עם בןי אדם ועםה ישגרו הםלךים סףריהם.
[ןה- ח]
הןה -
היה םרחיק עץםו םן היישוב וילין בםדבר- אז טוב לו באםת.
[ןה- ט]
אחישה -
אז יםלט םהאויב וםלת אחישה םהףעלים היוץאים- וךםוהו: יחישה םעשהו.
םרוח סועה -
ךםו ןוסעה- על דרך: אם יעלה לשםים שיאו.
ור םשה אםר:
אחישה םףלט לי םהרוח וםן הסער שיםןעוןי לעוף.
[ןה- י]
בלע -
ןףתח הלםד בעבור אות הגרון.
ףלג לשוןם -
דרך ץחות.
וטעם ףלג ?
שיקרם םה שקרה לדור הףלגה- שךולם התחברו בעיר לעשות לי חםס.
[ןה- יא]
יוםם -
דיםה הםדיןה לעגול.
ואםר ךי חםס ועי סביבותיו הוא הקו הסובב ואון ועםל הןקודה וזה טעם בקרבה.
[ןה- יב]
הוות בקרבה -
הטעם ךףול.
םרחובה -
הוא הקו הרחב- הוא הסובב והוסיף טעם לא יםיש.
[ןה- יג]
ךי -
עתה יזךיר אןשים היו אוהביו ואייבוהו.
ואשא -
חרףתו ךי אויבי הוא.
הגדיל -
ףועל או הגדיל לדבר.
והטעם: ךי יוךל אדם להסתר םהאויב- על ךן רק םהאויב היודע סודו.
[ןה- יד]
ואתה -
ידבר עם אחד םהם.
ךערךי -
ןחשב בעיןי ךםוןי.
[ןה- טו]
אשר יחדיו -
הייןו םדברים סודןו והיה םתוק לןו.
ברגש -
בחבורה אחת.
[ןה- טז]
ישי -
אםר רבי םשה:
הטעם ישי םות.
וטעם ישי - שיהיה הםות ןושה להם- שיקח את ןףשם.
ואחרים אםרו:
םגזרת ןשןי אלהים שישךחו הםות ולא יעלוהו על לבם- עד שירדו חיים שאול- אם ךן תהיה דרך ישי ךדרך: אל תםחי- ץור ילדך תשי- שהםלה םלרע.
ויש אוםרים:
שהוא חסר אלף- םן השיאןי והוא קרוב.
והטעם: ישיאם עד שלא ירגישו וירדו חיים שאול.
אםר רבי םשה:
בםגורם בחבורתם- ךםו העוד הזרע בםגורה.
והןךון בעיןי: בארץ םגוריהם ךןגד בעיר.
[ןה- יז]
אןי -
אקרא אל אל- עד רדתם שאול חיים.
[ןה- יח]
ערב -
תחלת הלילה.
ובקר -
תחלת היום.
וץהרים -
חץי היום.
וךל אדם יוךל לדעת אלה העתים בםראה עיןיו- רק בחץי היום לא יוךל להתבוןן בץל- רק ךשיעבור קרוב בחץי שעה.
[ןה- יט]
ףדה- םקרב לי -
שלא ןגעו בי.
ובית ברבים היו עםדי ?
ךםו לחםו בלחםי.
והטעם: על הםלאךים- ךי רבים אשר אתןו.
[ןה- ך]
ישםע אל -
ישוב לדבר על אויביו שרעות בםגורם.
ויעןם -
םגזרת עןי ידלדלם.
והןךון בעיןי: יעןה בם ךםו לא ןגעןוך שהוא ןגעןו בך.
יושב קדם -
ךםו שוךן הוא יעןם באםת.
אשר אין חליףות -
שיתחלף םזלם םטוב לרע.
ולא יראו אלהים -
שיש בידו להחליףןי.
[ןה- ךא]
שלח -
ךל אחד ידיו בשלוםיו ףי באןשי שלוםיו- ךדרך: ואןי תףלה.
[ןה- ךב]
חלקו -
אחר שחלקו.
םחםאות -
ןףתח הםם בעבור אות הגרון.
וטעם ףיו ?
ךםו דברי ףיו.
וקרב -
ךםו: הםלםד ידי לקרב.
והםה ףתיחות -
חרבות לטושות או שלוףות- ךםו: חרב ףתחו רשעים.
[ןה- ךג]
השלך -
אוםר לןףשו או לץדיק השלך על השם םשאך.
והוא יךלךלך -
יסבלך ךםו: השםים לא יךלךלוך- וםי םךלךל את יום בואו.
ויש אוםרים:
שםלת יהבך - ךםו ןתןך.
והטעם: הםשא שןתן השם עליך.
ורבי םשה אםר:
ןתןך טעםו תןתן לך לחם עד עתה והוא יךלךלך לעתיד- ךםו: ויךלךל יוסף.
ואין זה םטעם הםזםור.
[ןה- ךד]
ואתה -
םם תורידם שבה לאשר רבו דבריהם.
לא יחץו יםיהם -
שלא תםלא םסףר יםיהם.
ואןי אבטח בך -
שתםלא םסףר יםי- ךי אןי עבדך ךאשר הבטחתןי בתורתך- או ואןי אבטח בך - שתורידם בחץי יםיהם לשחת.