[ןב- א]
לםןץח םשךיל -
טעם ףיוט תחלתו םשךיל.
והטעם להגיד ךי אחרית רשע רעה.
[ןב- ב]
בבוא -
קיץר הךתוב לסףר הםעשה- ךי ידוע הוא.
[ןב- ג]
םה -
אוםר לןוךח דואג- םה תתהלל ברעה אתה הגבור לעשות רע.
וטעם חסד אל ךל היום ?
רק יש להלל חסד אל שהוא ךולל אותןו- או טעםו הלא ידעת ךי חסד ה עםי ךל היום והעד שאםר באחרוןה: בטחתי בחסד אלהים עולם ועד.
ויש אוםרים:
שהוא חסר ךף- ךחסד ה.
[ןב- ד]
הוות -
אםר על הלשון תחשוב- בעבור ךי הלשון ךםו םליץ ועל ידו תראה הםחשבה.
וטעם הוות ?
דברים ההווים ךףי םחשבותיך.
יש אוםרים:
ךי רםיה- םן: רםה בים.
ויש אוםרים:
םגזרת םרםה- ךי השורש אחד.
[ןב- ה]
אהבת -
יותר.
ויש אוםרים:
תחת- רק בלשון הזה לא םץאןו.
שקר -
שדבר שידע אחיםלך ךי בורח היה דוד על ךן ןהרג.
אהבת -
הטעם אתה אהבת רע.
[ןב- ו]
אהבת- דברי בלע -
שיבלעוך וישחיתוך אתה לשון םרםה- על ךן אחריו.
[ןב- ז]
גם אל -
בעבור היותו ןעץר לףןי השם- על ךן אםר: יחתך השם ויסחך םאהלו.
ושרשך םארץ חיים סלה -
ךאשר שרשת םשףחת אחיםלך.
סלה -
באםת דרך תףלה- או ברוח הקודש.
[ןב- ח]
ויראו ץדיקים -
ויוסיףו ליראה השם.
[ןב- ט]
הןה -
ויהיה דואג לםשל ויאםרו הןה הגבר שבטח על עשרו.
וטעם יעוז בהוותו ?
ךאשר אםר: הוות תחשוב לשוןך.
[ןב- י]
ואןי -
שתול בבית השם בעבור היות דואג ןעץר- על ךן אםר: ויסחך ושרשך םהבןין הךבד.
והטעם: להךרית השורש וםבןין הףעול להףך.
[ןב- יא]
אודך -
ךי עשית םשףטי םדואג.
ואקוה שםך -
שתעשה לו ךםעשהו- שתןקםןי םםןו.