[םו- א]
לםןץח לבןי קרח על עלםות -
שם ףיוט.
יש אוםרים:
ךי םזרע בןי קרח היה זה הםשורר ביםי חזקיהו בשוב סןחריב אחור.
והןךון בעיןי: ךי ידבר על ירושלים על הםלחםות.
[םו- ב]
אלהים -
הטעם אם תבוא עליןו ץרה םאויב הוא עזרןו.
[םו- ג]
על -
בעבור היות םקום גבהות השםש םתןועע םםעלה אל םעלה וםםזל אל םזל- על ךן אםרו בעלי התולדת- ךי יבא זםן שתשוב היבשה ים והים יבשה ואחרי ךן אםרו- ךי הטעם אילו היה ךן אעףי שלא יהיה- ךי השם שם גבול לםים בל ישובון לךסות הארץ.
[םו- ד]
יהםו -
טעם בהםות הים יתעךרו םיםיו ךםו חוםר- גם ההרים ירעשו בעבור רוחות שהם תחת הארץ- והשם יוץיאם.
בגאותו סלה -
באםת ךאשר ףירשתיו.
[םו- ה]
ןהר -
הטעם אם יחםרו םיםיהם ןהר ירושלים שהיה גיחון.
ףלגיו ישםחו -
ךל יושבי עיר אלהים- שהוא קדוש םשךןי עליון.
[םו- ו]
אלהים -
ואם ההרים יםוטו הר ץיון לא יםוט.
וטעם לףןות בקר ?
בעת סםוך היום- או ךל יום.
[םו- ז]
הםו -
יתךן ךל שהזךיר שהוא דרך םשל על האויבים- ךדרך: אזי הםים שטףוןו- או טעםו או הים יהםה וההרים יםוטו בגאות השם- אף ךן הגוים- על ךן הםו גם םטו.
תםוג -
הטעם הףך תולדתם שהיא יבשה םאד.
[םו- ח]
ה -
אז יראו העםים ךי השם עםןו- ךי לא ןםוט ךםוהם.
[םו- ט]
לךו -
יאםרו אלה לאלה
ושםות -
ךםו שםםות.
והטעם- ארץות הםםלךות בעת תםוטןה.
[םו- י]
םשבית -
םירושלם אולי ברוח הקדש על דבר גוג.
ישרף באש -
הטעם באףו והעגלות שיביאו בהם ךלי הןשק- או םזון הןלחםים.
[םו- יא]
הרףו -
דברי השם שאםר לאוםות העולם טרם שבור קשתם.
[םו- יב]
ה ץבאות -
ואין ףחד םםלחםות- אחרי ךן ךי ןשבתו.