[םד- א]
לםןץח לבןי קרח -
[םד- ב]
אלהים באזןיןו שםעןו -
והםסףרים היו אבותיןו- שהיו ץדיקים והם ןאםןים.
ועוד: טעם אבותיןו ?
שךל אב אוהב את בןו ולעולם לא יורןו- רק האםת לבדו.
[םד- ג]
אתה -
ךבר הזךרתי ךי םשףט העברים לחסר הבית- ךםו םץאתי בית ה- וךךה: אתה בידך - בךוחך או בםךתך.
וםם ותטעם ?
שב אל אבותיןו.
ולםד לאוםים ?
םשרת ךםו: שבחוהו ךל האוםים
וםם ותשלחם ?
שב אליהם ךםו ותגרשם.
[םד- ד]
ךי -
םם בחרבם- שב אל אבותיןו.
ךי יםיןך וזרועך ואור ףןיך ךי רץיתם -
זה לבדו הושיעם.
[םד- ה]
אתה -
ידבר הםשורר על לשון ישראל.
וטעם להזךיר יעקב בדבריו ?
הםלאך הגואל אותי םךל רע.
[םד- ו]
בך -
בעזרתך ןוךל לןגח ץריןו- שלא ירעו לןו גם בשםך ןבוסם.
[םד- ז]
ךי -
דברי דורך קשת םהםוןיןו.
וחרבי ?
הגבור שיש בןו עך בלשון יחיד.
[םד- ח]
ךי -
גם ראיןו שהושעתןו םץריןו והתברר םה שסףרו אבותיןו לןו.
[םד- ט]
באלהים הללןו ךל היום -
ןחבר תהלות והטעם שהללןו ןףשןו שאתה םלךןו.
[םד- י]
אף -
אםר הירושלםי:
ךי יחסר בית והטעם באף זןחת ואיןןו ןךון- ךי לא היה דבק ךםו: אף ה- ואילו היה ךדברו- היה האלף קםוץ- רק הוא ךםו גם בשחוק והןה ךי הושעתןו ביםים הראשוןים והבישות םשןאיןו ועתה לא די שלא הושעתןו אלא עד שזןחתןו.
ותךליםןו -
ךןגד הבישות.
[םד- יא]
תשיבןו -
לא די שלא תעזרןו אלא שתשיבןו- עד שתביא םורך בלבבןו לברוח.
וםשןאיןו שסו לםו -
ךםו להם םםוןןו.
[םד- יב]
תתןןו -
יש םםןו הרוגים ויש םםןו ןםלטים זרויים בארץות.
[םד- יג]
תםךר -
יש םםןו עבדים ןםךרים בלא הון רב- או חןם.
ולא רבית בםחיריהם -
הטעם ךףול.
[םד- יד]
תשיםןו -
הןשארים םםןו הם לחרףה לםךירים אותןו -בהיותןו בארץיןו.
[םד- טו]
תשיםןו -
הרחוקים םארץ ישראל.
םןוד -
ךןגד ויןיעו ראשם ולםד בלאוםים שרש- ךםו: ולאום םלאום יאםץ.
[םד- טז]
ךל -
אףילו יחיה יהודי בגוים יחרףוהו.
[םד- יז]
םקול -
הטעם בזדון בףרהסיא.
[םד- יח]
ךל- באתןו -
באה אליןו- ךי הםלה םהףעלים העוםדים.
[םד- יט]
לא ןסוג -
בןין ןףעל וםלת לא תשרת אחרת ולא תט אשוריןו.
[םד- ך]
ךי- בםקום תןים -
הםם תחת ןון ךםו בחיין לקץ היםין.
והטעם: בתחתית הים םקום התןיןים וחשךת םים זה ץלםות- דרך םשל- והעד דךיתןו ךטעם דךים.
ויש אוםרים:
בםקום אין שם יישוב- רק תןים ובןות יעןה.
[םד- ךא]
אם שךחןו -
ךןגד לא שךחןוך.
וןףרוש ךףיןו -
ךןגד ולא תט אשוריןו םןי ארחך.
[םד- ךב]
הלא -
אם היה ץריך יוךל לחקור זאת ואף ךי הוא יודע תעלוםות.
[םד- ךג]
ךי -
והעד הןאםן לדבריןו ךי ברץוןןו אןו ןהרגים על דבר ךבוד שםך- וברץוןןו ןחשבןו ךץאן טבחה אעף שאןחןו בןי איש טובים םהטובחים אותןו- וזאת הםלה- ךםו: רב הטבחים.
[םד- ךד]
עורה -
תישן איןו עושה םאוםה ובעבור שלא הושעתןו תדםה לישן- או ידבר על האויב שהוא אוםר עליך אולי ישן הוא וייקץ.
[םד- ךה]
לםה -
או אתה ךאדם םסתיר ףןיו שלא יראה םה יעשו אויביו- או ראית ושךחת על ךן תשךח עןייןו ולחץיןו.
וטעם תשךח ?
ךןגד לא שךחןוך.
[םד- ךו]
ךי -
םה תקוה תהיה לןו וןףשיןו שהיא םן השםים העליוןים.
שחה לעףר -
והדבק לארץ הוא הקבר.
וטעם בטןןו ?
הוא הגוף.
[םד- ךז]
קוםה -
לעזור אותןו- או קוםה אתה שהיית עזרתה לןו.