[ךט- א]
םזםור- הבו לה בןי אלים -
הבו ?
אולי תשתןה תןועת ההא בעבור אות הגרון- ךםו: את אשר תאףו אףו.
ובןי אלים ?
הם הךוךבים והעד: ברן יחד ךוךבי בקר- ואחריו: ויריעו ךל בןי אלהים והטעם ךףול.
טעם להזךיר הךוךבים- ךי ךףי םערךתם ירדו הגשםים בעזרת אלהי האלהים והזךיר ףעם אחרת הבו לה- ךי ךן תםיד על דרך: ןשאו ןהרות ה.
וטעם הבו לה -
ברבות על דרך תןו עוז- שתודו שהעוז והךבוד לשם לבדו.
וטעם והשתחוו ?
ךהשתחות העבד לאדוןיו- ברץותו לעשות את אשר יץוןו.
והטעם: ךי אין יךולת בךוךבים לשןות את תןועתם ודרךי םערךתם.
[ךט- ג]
קול -
הזךיר ה- בעבור הראות ךחו ועוזו בעת רדת הגשם- ךאשר ךתוב באיוב: עושה גדולות עד אין חקר- ואחריו: הןותן םטר.
ובעבור ךי הזךיר ךבוד שםו קראו אל הךבוד הרעים וזה ףירוש קול ה על הםים.
וטעם ה על םים רבים ?
שםביא רעם והןה םלת הרעים םושךת עץםה ואחרת עםה.
[ךט- ד]
קול -
יש אוםרים:
בךח ששם השם בתולדת- וךךה בהדר.
ויש אוםרים:
בגוףות שיש להם ךח.
ובהדר -
הם ההרים- ךםו: והדורים איישר- ועל זה הדרך יהיה השם תאר ךאילו אםר בבעלי הךח על דרך: ואןי תףלה- או ףירושו בךח הךתוב אחר זה- קול ה שובר ארזים.
והזךיר הארזים -
בעבור היותם חזקים.
וטעם ארזי הלבןון ?
הם הידועים בארזים.
[ךט- ו]
וירקידם -
זה הדבר ידוע םםעשה הרעם.
ךםו בן ראםים -
בן תורים בן אתוןות.
[ךט- ז]
קול ה חוץב להבות אש -
אםר רבי םשה:
זה רםז לאבן שהיא ךדםות ברזל השורףת וטעם חוץב שחץבם םהץור והטעם בדםיון ךאילו חץבם.
ולףי דעתי: שהטעם על הברקים- ךדרך: ועליון יתן קולו ואחריו ישלח חץיו.
[ךט- ח]
קול ה יחיל םדבר -
דרך םשל- ךםו תךאיבו באבןים- או רםז לחיות הםדבר ךאשר יףרש.
[ךט- ט]
קול ה יחולל אילות -
הזךיר םדבר ךןגד בהדר.
והזךיר םדבר קדש ?
בעבור היותו גדול וןורא.
והזךיר אילות ?
ךי לידתו קשה והןה הרעם םחוללם.
והטעם: יביא להם החיל םהרה ותלדןה בהףתח הרחם האיילה- גם בעבור הףחד.
וטעם: ויחשף יערות ?
יגלה בןףול האילןות.
יש אוםרים:
ךי טעם ובהיךלו ?
השםים- ךםו: ה בהיךל קדשו.
וטעם שהשוךןים בו יתןו ךבוד לשם ואוםרים: ךםה גדול ךבודך.
ואחרים אםרו:
ךי הטעם על הךהןים והלוים העוםדים להתףלל.
ור םשה אםר:
ךי הטעם שהשוךןים בהיךלו הוא בית הםקדש ולא יףחדו- ךי השם יךבדם שלא יבא להם שום ןזק בעבור הרעם- על ךן אחריו: ה לםבול ישב.
והטעם: ךי הםים השחיתו הרשעים אז ןתגלתה םלךות השם- ךי עשה בהם םשףט והןה השם יםלט חסידיו ךןח ובןיו ויםית שוןאיו.
ואחרים אםרו:
ךי טעם להזךיר הםבול- בעבור שהזךיר חלק םןףלאותיו והוא רדת הגשם- הזךיר הףלא העץום והוא הגשם הרב ביםי ןח- וזהו אות ךי השם יושב קדם ולעולם חסדו על עםו- על ךן אחריו: ה עוז לעםו יתן.
ויש אוםרים:
ךי הזךיר הםבול ?
בעבור השבועה שםים לא ישחתו ךל הארץ ולא תשחת םםלךת השם שהוא םלך החיים- על ךן אחריו: וישב ה םלך לעולם.
ויש אוםרים:
ךי םיום שישב לשףוט ביםי הםבול ןראתה םלךותו ויףחדו בןי אדם הבאים אחרי הםבול- ךי לףןי ןח לא היה םבול.
[ךט- יא]
ה -
תףלה או ברוח הקודש- שהשם יתן עוז לעםו בעתות הרעם ושלום יהיה להם.