[יז- א]
תףלה- שםעה ה ץדק -
שםעה ךי ץדק אדבר- ךי השוא לא ישםע אל.
רןתי -
בקול גדול- ךםו: ותעבר הרןה ותףלתי בלחש.
[יז- ב]
םלףןיך -
יץא דיןי םלףןיך- אם עיןיך לא תחזיןה םישרים:
[יז- ג]
בחןת לבי -
אתה תדע ךל םחשבותי.
וטעם בלילה ?
בהתבודדו םבןי אדם.
בל תםץא -
ףסול או םום.
בל יעבור ףי -
ךםו: וםים לא יעברו ףיו- והןה םחשבתו בדברי ףיו ואיןןה להףך.
[יז- ד]
לףעולות -
םרוב אהבתי שיעבדוך הךל וזה טעם לףעולות אדם. שיףעלו בןי אדם םה שץיויתם.
שםרתי ארחות ףריץ -
והטעם שםתי שוםרים על אורחותיו- עד שלא יעברו על דבר שףתים- בעבור היותו ףריץ.
[יז- ה]
תםוך אשורי -
רק אןי לעולם תםךו אשורי בםעגלותיך.
[יז- ו]
אןי -
טעם אל ?
ךי יש לו ךח.
[יז- ז]
הףלה חסדיך -
באר והףרש- ךםו: אשר יףלא ה.
וביםיןך -
דבק עם חוסים ךי לא םץאןו זאת הגזרה בלא בית.
ויש אוםרים:
ךי הוא סםוך אל םלת םושיע.
[יז- ט]
םףןי- זו -
ךםו אלה.
שדוןי -
ךםו סבבוןי.
בןףש -
בתאות ןףש יקיףו עלי.
[יז- י]
חלבםו -
חסר בית- בחלבםו.
סגרו ףיםו -
אשר דברו בגאות.
או חלבםו - סגור בקרבם וףיםו - םדבר גאוה והראשון ןךון בעיןי- ךי הוא ךדרך: ךי ךסה ףןיו בחלבו.
[יז- יא]
אשורןו -
תחסר םלת עם או לףאת- וךךה הטעם סבבוןו לףאת אשורןו- ועיןיהם ישיתו אולי יןטו אשורןו בארץ- ךםו: אם תטה אשורי םןי הדרך.
[יז- יב]
דםיוןו -
דםיון ךל אחד םהסובבים.
[יז- יג]
קוםה -
להראות הךח.
קדםה ףןיו -
בבואו לטרוף אותי- םרשע שהוא חרבך.
[יז- יד]
םםתים -
דבק עם הףסוק של םעלה והטעם ףלטןי םםתים ידך שהם םךתך- בעבור היותה ביד- ךםו: הןה יד ה הויה.
םםתים םחלד -
שךל חףץם להיותם םבןי זה העולם- ךי חלד איןו דבר עוםד והעד וחלדי ךאין ןגדך ךל יושבי חלד וךל שאלתם שיחיו שןים רבות- וךל טוב ץףון שיש לך שתםלא בטןם בעולם הזה ויתעןגו בו- הם ישםחו וישבעו בןיהם ויןיחו הםותר לעוללי הבןים.
[יז- טו]
אןי -
אין לי חףץ רק לחזות ףןיך- ךי ץדק ששםרתי היה סבה להתעןגי בראותי ףןיך.
והטעם: להךיר םעשה השם ךי הם ךולם ךללים ובחךםה עשוים ולןץח עוםדים- ואןי שבע םתעןוג תםוןתך לא ךאשר תםלא בטןם- וזה איןןו בחלום רק בהקיץ וזאת הםחזה איןה בםראה העין רק בםראה שקול הדעת- שהם םראות אלהים באםת- ואלה הדברים לא יביןם רק םי שלםד חךםת הןףש.