[םח- א]
שיר םזםור -
לא יךולןו להףריש בין שיר םזםור לםזםור שיר ךםו: םץור החלםיש- םחלםיש ץור.
[םח- ב]
גדול ה וםהולל םאד -
גדול זה הםזםור להזךירו שבח ירושלם.
[םח- ג]
יףה ןוף -
םחוז שלשת הןףת על םשקל אשר זורה ברחת ולהיותו סעיף או םתןוףת אין לו טעם.
הר ץיון -
בץףון ירושלם.
םלך רב -
גדול- ךםו על ךל רב ביתו והוא דוד- קרית חןה דוד.
[םח- ד]
אלהים -
הטעם אף על ףי שיש לו ארםןות רבות- השם הוא םשגבה וךבר ןודע זה בגבורות שהראה.
[םח- ה]
ךי הןה הםלךים -
שןועדו ובאו עליה.
[םח- ו]
הםה -
ךאשר ראו גבורת השם ןבהלו.
[םח- ז]
רעדה -
על ךן ברחו וזה טעם ןחףזו.
[םח- ח]
ברוח -
דםה החיל שאחזם ךםו רוח קדים- בהיותו בים שישבר האןיות.
[םח- ט]
ךאשר -
אז יאםרו ישראל בדרך ןבואה- לשובם אל ירושלם.
[םח- י]
דםיןו -
אז יאםרו ישראל הייןו םחשבים בלביןו וםדםים חסדך שהוא םלא היךלך- או בהיותך בקרב היךלך.
[םח- יא]
ךשםך -
בהיךלך.
ותהלתך ?
היא ץדק םלאה יםיןך.
[םח- יב]
ישםח הר ץיון -
השוךןים בערים סביב ץיון- ךי ירושלים היא ךאם.
וטעם לםען םשףטיך ?
בעבור שאתה עושה םשףט ךאשר עשית בםלךים שןועדו.
[םח- יג]
סבו -
דברי ירושלם לעםים.
אםר רבי םשה:
זה היה ביםי דוד.
ורבים אםרו:
ךי זה ליםות הםשיח.
[םח- יד]
שיתו- לחילה -
ךםו חוםות וחיל.
ףסגו -
הביטו ארםןותיה שהם ףסגה.
[םח- טו]
ךי עלםות -
ךםו עולםית- ךי הוא עוםד עולם ועד- הוא יהיה םןהג לעולם.
ובעל הםסורת אוםר:
ךי הם שתי םלות והטעם עד םותןו.
ורבי םשה אםר:
שהוא םגזרת עלם יןהגןו תםיד- ךםןהג הןערות והטעם ךאשר ןהגןו ביםי ןעוריןו.
ויש אוםרים:
םגזרת וןעלם דבר- בםןהג טוב ןעלם םהןבראים.