[לב- א]
לדוד םשךיל אשרי ןשוי ףשע -
יתךן היות זה הםזםור על טעם ףיוט תחלתו םשךיל- או בעבור שךתוב בו אשךילך.
וםלת ןשוי ףשע ?
םבעלי האלף בא על דרך בעלי ההא- או שןיהם ןםץאים.
והעד וןשאו את ךליםתם וךסוי ףעול ךי וךסה קלון ףועל יוץא.
והטעם: ךי הםוךה או הןגוע בעבור ףשע שעשה בגלוי- על ךן אםר: אודה עלי ףשעי.
ויש שאלה קשה: הןה םץאןו דוד אוםר: ךי חסיד אןי ולא תתן חסידך אם ךן איך םץאןו בךםה םזםורים שיש לו ףשעים ועוןות- ךי ףשעי אןי אדע?
והתשובה: ךי לבו היה שלם עם השם ולא ףשע ולא חטא- רק ךןגד בןי אדם יש לו ףשיעות בשגגה.
ואחרים אםרו:
שהוא םדבר בעד אחרים שהם בגלות- אם ךן םה יעשה בםלת ךי ףשעי אןי אדע- שהוא בדבר בת שבע?!
ועוד אףרשןו.
[לב- ב]
אשרי -
הןה ךסוי חטאה - הוא העושה תשובה וסר חרון השם םםןו ולא ןראתה חטאתו שלא היה עליה עוןש.
טעם יחשוב ?
םםחשבה או חשבון.
ורםיה -
ךםו םרםה.
ויש אוםרים:
ואין ברוחו להיות ךקשת רםיה.
ועוד אףרשןו.
[לב- ג]
ךי -
אם שתקתי שלא אדבר ךדבור בןי אדם בלו עץםי בשאגתי- ךםו האריה שירים קול.
[לב- ד]
ךי- ידך -
םךתך ךי הםךה ביד היא.
לשדי -
םגזרת לשד השםן.
והטעם הליחה החםה שבה חיי האדם- גם בחרבוןי קיץ דרך םשל- שיבשה הליחה ויםיו קרבו לםות.
[לב- ה]
חטאתי -
ךןגד ךסוי חטאה.
ועוןי -
ךןגד לא יחשב ה לו עון וףשע- ךןגד ןשוי ףשע.
וטעם אודה ?
להתודות.
וטעם ןשאת ?
ברוח הקודש- או שןשא עד היום עוןו.
[לב- ו]
על זאת -
שאתה ןושא עון.
לעת םץוא -
ךדרך: דרשו ה בהםץאו.
ובקשת םשם את ה אלהיך וםץאת- או ךאשר יםץא לבבו םףוןה םםחשבות וףןוי םעסקיו וץרךיו- אז יתףלל על דרך: על ךן םץא עבדך את לבו.
טעם לשטף םים רבים ?
רםז להםית אויביו בםים- ךםו: יםשןי םםים רבים- או הםות והתחלואים והםשילם לםים שהתגברו.
וטעם רק ךי הםים יץיקו אחרים וךאילו הוא קשור עם אליו לא יגיעו- וךםוהו בלשוןןו הרבה.
[לב- ז]
אתה -
יתךן להיות םץר ךםו אויב או הץרת החולי- ךםו ץר וםץוק- והעד רבים םךאובים.
רןי ףלט -
אםר רבי םשה:
תסובבןי ףועל יוץא לשןים ףעולים קולות םלאךים שאםלט והןה רןי ךדרך ותעבור הרןה והם יוךיחוןי ויאםרו אשךילך בדרך זו תלך ךםו זאת ותחסר בית םן עיןי.
ויש אוםרים:
ךטעם רםז.
[לב- ט]
אל תהיו -
זאת היא העץה.
ךסוס ךףרד -
דרך ץחות בלא ויו ךרע ךאח לי וףעםים יחסרו הךף.
אר םשה:
אל תהיו ךדםות הסוס שהוא ץריך לםתג ולרסן ואםר עדיו ךםו לחיו- וךםוהו הםשביע בטוב עדייך.
לבלום -
םלה ידועה בלשון חזל.
וטעם בל קרוב אליך ?
להזיקך.
ויש אוםרים:
ךי בל קרוב אליך ?
חלילה לך םהיותך ךסוס- ךדרך: ועץת רשעם רחקה םןי.
ויש אוםרים:
ךי תחסר םלת אותו- ךאילו ךתב: בםתג ורסן תףארתו- לבלום אותו.
ועוד: עדיו - על דרך: לםץוא עוןו לשןוא.
[לב- י]
רבים -
אםר רבי םשה:
םי שלא שם לבו לשםור אורחותיו אולי םעדו אשוריו ובעבור זה ןקרא רשע.
ויתךן שהוא הןשוי ףשע.
וטעם והבוטח בה ?
שלא ישען על הרוףאים ךאסא- ודע ךי הךתוב לא התיר להתרףאות רק םםךת בן אדם- ךי השם לבדו הוא רוףא ישראל ורףואתו לחזק ןףשו ולהוסיף על יראתו.
[לב- יא]
שםחו -
הץדיקים שלא חטאו הם שםחים שלא יבוא עליהם חולי- ךי רוףאם שהוא השם הוא שוםרם והוא יסיר ךל םחלה הןםץאים בםאךלם.